גישור

גישור הינו אמצעי לסיום מחלוקות, מכל סוג שהוא, בדרך של פשרה והסכם, על ידי הדגשת האינטרס המשותף של הצדדים והקטנת או הגמשת האינטרסים המנוגדים. את הגישור מנהל מגשר אשר באופן ניטראלי (נטול עמדה) ופעיל מוביל את הצדדים להסכמה.

גישור מצריך את הסכמת שני הצדדים להליך, אך אין זה נותן לו סמכות לכפות את הפתרון שהוא מציע.

כוחו של המגשר להביא להסכם נובע מהכרת מכלול האינטרסים (גם הסודיים) של כל צד בסכסוך, והיכולת לתת את המשקל הראוי לכל נתון. מתוך כך המגשר יכול למצוא את הנקודות בהן ניתן להתפשר ואת אלו שניתן למזער, עד להעלמת הסתירות וחילוקי הדעות.

כיום ישנו מספר רב של עמותות המתמחות בגישור, תחום זה פופולארי בעיקר לגבי דיני אישות, אך הוא מתפתח גם לגבי הדין הפלילי, בו הוא נקרא 'צדק מאחה'.

תהליך הגישור מאופיין בכמה שלבים:

  • הצגת והפשטת המניעים והשאיפות של כל צד.
  • הגדרת הנקודות הסובייקטיביות של הצדדים במונחים אובייקטיביים.
  • העלאת אפשרויות לפתרון, לצד התוצאות וההשלכות המגולמות בכל פתרון.
  • בחינה וטיפול בבעיות משניות אשר הגישור משפיע עליהן.
  • גיבוש הפתרון ויצירת טיוטה של ההסכם.
  • חתימה ואשרור רשמי של ההסכם בידי הצדדים.

פגישות נפרדות

במהלך הגישור רשאי המגשר לערוך "Caucus", זהו כינויה של פגישה נפרדת עם אחד הצדדים בכדי לשמוע את דעתו, ומטרתה לאפשר הצגת נתונים סודיים שאינם יכולים להיחשף בפגישות המשותפות מחמת ניגוד אינטרסים.

כלי חשוב זה משמש את המגשר בלבד להבאת הסכסוך לכדי פתרון. רצוי שרק פרטי הישיבה יישארו חסויים ואילו עצם קיומה יובא לידיעת הצד שכנגד.

ידע וכישורים לגישור

מהפן חוקי לא נדרשים מהמגשר כישורים מיוחדים או השכלה מסוימת, אולם עצם תפקידו כאחראי הן על יצירת פתרונות ראויים ומועילים והן על בחינת הסיכונים שבכל פתרון, מחייבים שלמגשר תהיה היכולת להתמצא היטב בתחום הסכסוך.

חובתו של המגשר לגבש הסכם רשמי שיממש את הפתרון, מחייבת אותו להתמחות בנבכי החוק או לכל הפחות לשכור את שירותיו של עורך דין.

כללי האתיקה למגשר

החוק בישראל מטיל על המגשר מספר חובות אתיות:

  • גישור מתוך הגינות, תום לב ואחריות. זו האחרונה מחייבת שלא לייעץ לצדדים בנושא מקצועי ללא התמחות בו.
  • סירוב לגישור כשיש חשש לניגוד אינטרסים או כשקיים קשר בינו לבין צד אחד.
  • מחויבות לחיסיון המידע שנחשף בגישור. כלל זה תקף גם לגבי בית משפט, דבר ממהלך גישור לא יוכל לשמש כראיה במשפט.
  • איסור שימוש במידע שנחשף בתהליך הגישור למטרה חיצונית.
  • אחריות להתחשבות הצדדים בקטין הקשור לנידון.

הגישור לצד בתי המשפט

חוק בתי המשפט מאפשר לבית משפט להפנות סכסוך לגישור, בהסכמת התובע והנתבע. בתי המשפט עושים שימוש רב באפשרות זו, בשל העומס הרב הוקמה מערכת ניתוב לגישור, שתפקידה להפנות תיקים מתאימים אף קודם הדיון אצל השופט.

מהו"ת – גישור חובה

ראשי תיבות - מידע, היכרות ותיאום. זהו שמה של פגישה המשולבת בהליכים משפטיים מסוימים, שתפקידה לבחון אם ניתן ליישב מחלוקת בגישור. לאחר קיום הפגישה נדרש מהצדדים להחליט אם התביעה תעבור לגישור או שתידון בבית המשפט.

לפגישת מהו"ת חייבים בעלי הסכסוך להגיע בעצמם (או עם עורך הדין), כדי שיציגו את עמדתם הישירה לגביו. המגשרים בפגישת מהו"ת רשאים לפגוש כל אדם הקשור למחלוקת, אך כמו בגישור מלא, מוטל חיסיון על כל מהלך פגישת מהו"ת.

כשמוחלט בבית המשפט על פגישות מעין אלו, הן מוטלות כחובה ללא תשלום ואינן תלויות בהסכמת הצדדים.

פגישות מהו"ת מוגבלות לתביעות אזרחיות בסכום שלמעלה מ-50,000 ש"ח.




מאמרים אחרונים

קישורים
- השקעות
- ניהול סיכונים
- אימון אישי
- עסקים
- יעוץ עסקי


תנאי שימוש

מפת האתר
כנסת צעירה של אתרי כלכלה נבחרים ברשת האינטרנט - YoungKnesset.org.il